יש שלושה דרגות של אהבה:
הראשונה זה אהבה טיבעית, שהדוגמא הברורה ביותר לאהבה מסוג זה היא אהבת אם לילדיה. הכינוי "אהבה טבעית" מרמז שמצד הטבע האם מחויבת לאהוב את ילדיה. הדבר המיוחד בקשר שבין אם לילדיה הוא שהאם מתענגת כתוצאה מהנאת ילדיה. ככל שהילדים ייהנו יותר כך היא תיהנה יותר. הנאת הילדים מהווה מעין מקור חיצוני להנאת האם.
השניה זה אהבה שתלויה בדבר, אהבה כתוצאה מהרגשת תענוג. לדוגמה, שני בני זוג יכריזו כי הם אוהבים זה את זה, משום שהם מרגישים סיפוק מהקשר שביניהם. לעומת זאת, אם נבחן את אותו זוג לאחר תקופה ממושכת יחד, קיים סיכוי שנגלה תמונה הפוכה עד כדי שנאה וריב. הסיבה לכך היא שהם פסקו מלענות על הצרכים המשותפים ביניהם. נמצא שהאהבה בינהם נמדדת רק כלפי התענוג שהאחד מקבל מהשני, ולא כלפי נותן התענוג...
אם זה לא היה כך אז זה היה אהבה ניצחית, השלישית זה אהבה שאינה תלויה בדבר- האהבה שאינה תלויה בדבר נבנית רק מעל דחיה, מעל שנאה. אחרת אי אפשר להרגיש אותה. הפער שבין הניגודים מוליד בנו התפעלות ריגשית שנקראת אהבה, לאהבה כזאת יש 125 מדרגות עד שבפער הגדול ביותר מורגש התענוג הגדול ביותר,ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם